God: One and Unique

Question

Christians argue that the use of the Hebrew word for one “Echad” in Deuteronomy 6:4, rather than the word unique “Yachid” teaches that God is a “composite unity” instead of an “absolute unity.” (ref. Genesis 1:5; 2:24; etc).

Does this phrase always mean “composite unity”?

0

Answers

  1. No, absolutely not.

    His Oneness is not a composite unity, and is unlike any Oneness we can fathom with our physical and limited human understanding.

    I hope you will enjoy the following, brilliant essay that was written by was sent to me by a colleague on the topic of your question:

    “Rambam uses the terms interchangeably in terms of God’s oneness:
    רמב”ם יסודי התורה א:ז – אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים, אלא אחד, שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם, לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם, אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות, מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות, ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ, וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף, ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד, אין כחו כח גוף, והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר, לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה’ אלהינו ה’ אחד.

    “But upon examination, Rambam is differentiating “one” in reference to Hashem from every other “one”:
    לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות
    That is, whereas אחד vis-à-vis the physical world can indeed refer to a composite, an integration or even a homogenization of many parts, אחד with reference to God is different in kind, and represents a Unity which is beyond our comprehension.
    So insofar as a reference to the belief in God’s Unity, there is no difference between the words.
    So too the ספר יצירה appears at first blush to treat אחד and יחיד as virtual synonyms:
    ספר יצירה (נוסח הדפוס) א:ז – עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר.
    Here too the terms are of course being used to describe God, but here there is an additional exigency to underscore Hashem’s absolute Unity. Namely, the entire systems of ספירות would appear on its face to ח”ו run counter to that unmitigated Oneness. In the words of the Gr”a:
    פירוש הגר”א לספר יצירה – שאע”פ שאמרנו חכמה ובינה וכל הספירות… היינו בבחינת שפעו בתחתונים והכל לשבר האוזן… א”א לומר שהוא בכלל הספירות.

    “This necessity to differentiate Hashem from the ספירות trumps the subtleties of the potential differences between אחד and יחיד, and they are therefore treated as synonyms for the purposes of detaching Hashem from the ספירות.

    “But חסידות stressed the nuanced distinction between אחד and יחיד, the former representing a potential conglomeration, and the latter absolute unity:
    שער היחוד והאמונה (ר’ אהרן הורוביץ, תלמיד מובהק של בעל התניא, עמוד לד) – החילוק שבין יחיד לאחד, כי תואר יחיד הוא דבר שהוא יחיד לבד ואין זולתו, כמו: אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ (בראשית כב:ב) שלא היה לו כי אם יצחק והוא יחיד. אבל תואר אחד הוא שני דברים המתאחדים זה עם זה ונעשו לאחדים, כמאמר הכתוב: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ (יחז’ לו:יז). גם אחד במספר נקרא אחד – מפני שיש לו שני במספר קורא מספר אחד ומזה מונה השני.
    תורת מנחם תשמ”ג עמוד 263 – והנה ידוע המבואר בחסידות אודות החילוק שבין אחד ליחיד שיחיד קאי על בחי’ האלקות שלמעלה מההתחלקות שבמציאות העולמות ואילו אחד קאי על בחי’ האלקות השייכת כבר להתחלקות שבמציאות העולמות.

    “An implicit problem with the word אחד itself which hinted to in all the sources is that it is used as a number, followed by שנים etc., which could leave the impression ח”ו that there are others beside Him. This was alluded to in the Gr”a’s commentary above, and in the שער היחוד quoted.
    Here the commentary of ר”י סגי נהור on Sefer Yetzira stresses the additional word יחיד in the Sefer Yetzira passage:
    פירוש ר”י סגי נהור לספר יצירה – שאדון יחיד – עתה רומז מדה באין סוף, שאין סוף לה משום צד.
    That is, if confusion persists either because of the contrast of the ספירות or because of the variant meanings of אחד (such as implying a שני), bear in mind שאדון יחיד – He is Unique, Incomparable to any other being or entity, and He is Eternal and Infinite.”

    Best wishes from the AskTheRabbi.org Team